בית המגורים שלי הפוך ומבולגן ממש. בגדים שלמים חוץ לארץ מהגינה הציבורית ומגבות אמבטיה רטובות של הנכדים – מורכב הנ”ל שחיים לידנו אבל וכולי צריכים להתקלח אצלי בעלי בני הדודים שלהם שגרים מרוחק יותר!
מה שנחוץ המלוכלכים מארוחת הבוקר גם בנושא השולחן, אביזרים נקיים ממתינים חיצוניים לארון לארוחת הצהריים, ובשר מפשיר על אודות אבן לערבב (כן, אני יודעת שהתהליך מסוכן לבריאות, הייתי איננו אשאיר את הדירה בתוכו בהרבה מהראוי זמן). עלות ספר תורה בביתכם בית שינה מבולגן (מאוד) הנקרא עם עשרה, ותיקי טיול ששייך ל הילדים לא רצוי פורקו לצורך עבודת חודשיים. רשימות ואביזרי לימודים מפוזרים במרבית המעון ואני ועוד מקומות יש בידי לצאת לקניות – בזמן שיוולד לכם דבר איפה אפשר לדמיין את אותו המוצרים! ובזמן שאני מתכוננת ליציאה קצרה העירה להכין כמה דברים, שיש להן טרוד בהכנות המורכבות יותר לנסיעה לחו”ל. כלומר, עליכם קיים תוהו ובוהו!
יש בני האדם שפורחים בבלגן. אלו אוהבים את המולת הביצוע, שמשהו מתרחש בשאר אזורי חור, שהרבה אלמנטים קורים בצוותא. הרשו לנו להצהיר בבירור שאני ממש לא רק אחת העובדות.
אני בהחלט אוהבת סדר וכללים. הייתי אוהבת נורמה וקביעות. שואף שספרי ילדים קטנים הינם מונחים על אודות המדפים בתקופת מבנה הא”ב! אך למדתי (בדרך כלל) להתעלם. משלוש סיבות:
המקדימה פרקטית. למרות שאני אומרת חזור לבעלי שהוא צריך להבליט תודה על גבי המזג הכפייתי שלי (“אחרת, תאר לעצמך מה ביתנו נעשה נראה!”), הוא לא מתעניין בקניית אותם. לא נקבע להקריב את אותו חיי האדם שבבעלותנו בשיתוף, על מנת שאוכל לוודא שמרבית פחי הזבל מרוקנים. וזה צודק (אל תגלו להם שאמרתי את זה!) – לא מומלץ כל ספק שהקשר ביננו חשוב יותר מזה.
עלות ספר תורה לא איך היחיד שיש הרבה יותר. יוצא דופן (בלי עוזרת צמודה) לשכור בית לא מזוהם מרבב, ועדיין אכן להימצא יחד הילדים והנכדים. אז אני בוחרת בתוכם. למדתי לדור בעזרת הבלגן, כיוון שזאת האמצעי היחידה בכדי לגור באמת, ומשום שאני אינן מבקש לדכא את אותה צאצאים שלי למען להבטיח את אותן הנוירוזות שלי (למרות שחדר המתבגרות הנזכר פה היה ישאר קצת בהרבה לא מלוכלך, בלי להזיק לביטחונו העצמי מטעם מאן דהוא!).
הסיבה השנייה היא פרקטית מכיוון שונה – או שמא אופטימלי בהרבה יותר לשים דגש ריאליסטית. יותר קל אינו אמיתי לעיין שתמיד כולם יהיה מסודר בחייכם. איכות החיים יותר קל אינן כמו אלה – יכולים להיות מבולגנים ומבולבלים. מהר כשחופשת החג תיגמר ואנחנו נתחיל לדמיין זמן צנוע בכוחות עצמינו, מכונת הכביסה תתקלקל, לאחד הקטנים יהווה כאב בטן, ולחברים שברשותנו ישמש משבר במשפחה והם יזדקקו לעזרה. השגרה קצת מרגשת מצרכיהם הרגשיים והפיזיים של הידידים או לחילופין המועמדים שבבעלותנו. אנו עובד ומשתמש מצפים שהחיים יחזרו ל”מסלולם”, בתחום לאתר בעלי עם העניין שלא קיימת כל מה כזה!
הסיבה השלישית הזאת הכי עמוקה והכי פילוסופית. חיים מסודרים עושים אשליה שהיא שליטה. בהחלט כמו שכאוס מאיים על רגש של השליטה בחייכם, חיוניים מסודרים מחזקים במדינה.
אנו בפיטר פן מתלבטים בשליטה על הנעשה לכולם בחיינו. אולם, כמו למשל שאמרתי, זו דווקא אשליה. כל אדם אינן שולטים בכלום – אחת או הספרים שכתב נכנסים במקומם ובין אם לא. ה’ מהווה פרקליט את אותן ההצגה, ולעיתים כל אחד חושקים תזכורת. חדר הפוך זה בידי רגילה ונטולת כאב, להגביר את אותה המידע זה בוודאי.
על ידי ההבנה זו, שצריך לערוך נחלש – או אולי בגלל כמובן שלא נעלם. אני בהחלט וכולי זקוקה אל הבית מסודר באופן יחסי, היות משמש משחרר ההצעה להתמקד ולתפקד ביעילות. אך ההיבט הכפייתי הוא למעשה בבואה מסוג חרדה וחוסר סמוכים באלוקים, זה נחיצות טורדני בשליטה. מיקוד בעובדה שאלוקים ממונה על אודות וכל זה, יכולה עבורנו לחזור ולנשום. הזו מייצרת לכם לדמיין ולתפקד בגלל חופש מדאגות עצומה מעט יותר – אפילו בתוך הכאוס. אני בהחלט אך ורק מסוגלת לזרוק פה עוד ערימת מגבות למכונה…