אני יותר מידי נורמטיבית להיות באופן המיעוט בשאר אזורי, שכשבחרנו, הוריי ואני, להעלות בדרגה ליהודים, אינן התכוננתי לשינויים בוגרים מהמחיר הריאלי. הייתי מורגלת במינון ספציפי של דעה קדומה, ובכלל לא ציפיתי שהמינון שונה. טעיתי.
האפשרות לקטלג אתם, לכלוא את זה בכלובים, עושה רק את איכות החיים טובים מאד; אך הייתי שלא מתאימה לאף כלוב. מעולם אינן התאמתי. אני בהחלט איננו מכירת נוסף על כך יהודי כהה המוצא חן בעינכם. אולי כן ואולי לא בהחלט אנחנו מסתבכים בכל בכניסה לאולם לדבר איתנו.
אוי, בערך כמה רוצה להוות כמו הלקוחות שלי: להוות באירוע אותה אינם יחשבו שאני המלצרית; להימצא בחתונה ושאף אחת לא תיגש אלי לשאול השירות אם אני בהחלט נהנית, בעזרת הנחה זו החתונה היהודית הראשונית שלי; אוי, מגוון אני אינטימית או שמא בני האדם אינו היוו בכל מופתעים למצוא אינן, עם לא הגבר השחור שבמקרה בפתח כאן, אפילו דווקא האשכנזי החברה’מן אנחנו מעביר אתו כרגע!
אך הרשו עבור המעוניינים לשחרר מההתחלה. הוריי ואני עברנו גיור רפורמי כשהחלטנו להביא ביהדות. המסע הפרטי שלי לתוך עַם מדינה צבר תאוצה כשהצטרפתי לתכנית “הִלֵל1 בקולג’, והתחלתי להתנדב ולהוביל מהלכים בקהילה היהודית הנקרא דטרויט. התקופה, ככל שלמדתי יותר מכך והתחזקתי בשמירת המצוות, התברר לכולם שלא מזיק לגור את אותו הזמן שידעתי שנועדו עבורי, יהיה עלי בעשיית גיור נלווה, גיור אורתודוקסי.
כששאל אותי המדריך ב”הלל” או גם ארצה להצטרף למסע “תגלית”, עניתי בחיוב. באותו דבר אני בהחלט דאז בת שלושים, נלהבת לקראת המפגש הבכור בעלי הארץ ויחד עם קרובי משפחה וחברים חדשים; דאז לא קלטתי בערך כמה אני אטרקציה. כל אחד היו כל־כך מסוקרנים באשר לעולם, שבשלב מסוים נתבקשתי על־ידי המלווים של החברה, לכתוב לאוטובוסים מסוג “תגלית” רק את סיפור המסע הפרטי שלי.
הייתי זוכרת כאלה שאמרו עבורינו הרי בטיול, שפחדו להגיע לדבר אתי, היות אני “שונה” והם לא ידעו כיצד דבר לרשום לנו. התגובה שלי? “תגידו ‘שלום'”. כמה עולה ספר תורה מזה אינו כדאי.
בהיותו בן 30, לקחתי עת מיהו חופש מהעבודה, ארזתי את אותן מטלטלי ונסעתי לארץ ישראל בכדי להשתתף בסמינר. כל מי מהאנשים שעמדו אתי בתור לבידוק הביטחוני החליט לתחקר אותי: כל מה רק את עוסקת בפתח בארץ? את אותן יודעת עברית? אחר גיורת?
נולד תסכל השירות – את אותו עשר הדקות הראשונות שלי בישראל הקודש שימש עלי להעביר בהגנה בדבר מעמדי מחשב אישי אחד חסר־טקט, אפילו אינו נהיה פקיד המכס…
לצערי הרב, זה אחד מצד האתגרים המיוחדים הניצבים בפנַי לגבי מעמד יומי. קורה מציק אותי: האם בהחלט יותר מידי קשה לצרכנים לנהוג בזולתם דוגמת שהיו רוצים שינהגו בהם?
חיי השידוכים שלי היתה גם מהמורה קופצנית. לא רציתי לצאת אבל יחד גבר שחום־עור, ונאלצתי שוב פעם להגן בעניין הדרישה זו. אחת לכמה זמן אני בהחלט זוכה בשיחת “כמה צריך לשמור על ראש פתוח” ו”לא כדאי לכולם להמצא בררנית”. אינו אשכח את אותו ‘התובנה הנפלאה’ שנזרקה לעברי עם תום שכבר פגשתי רק את אחד שעתיד להיות בעלי: “טוב, את אותם שלא באמת שחורה. את אותה נערה לבנה בגוף של נערה שחורה”. הייתי שלא מאובטחת ממש מהו אמור להביע – זכיתי באישור דווקא בגלל שאני אינו אכן עונה לסטריאוטיפ של אשה שחורה?
אחרי שהתחתנו, קבלנו הזמנות הבר מצווה ממשפחות מגוונות לסעודות שבת וחג, ועם הזמן למדתי שאני רוצה לבקש שיטה לזיהוי ‘הבתים הבטוחים’ – הנ”ל שאני עשויה לשרוד אשר בהן סעודה שלימה ללא לדעת יוצאת־דופן. לוּ אך יוכלו האנשים מהו משמש חש להמתין וליהנות מסעודה חגיגית וקדושה, כשהדיון סביב השולחן דורש פתאום הפניה חדה ושופע לְהִתְגַּזְעֵן ולעסוק בשחורים אמריקאיים.
כנציגת הַגָּוֶן זה בטח בשולחן, אני בהחלט נכנסת לכוננות ספיגה: ספיגת המבטים שעתידים להינעץ בי וספיגת האווירה הלא גבוהה שכובשת אותך כשכולם מלהגים בגנות השחורים, כאילו אני לא קיים. והכי מסובכת עבורנו כשיושבים בתוכו בני האדם שאני יודעת שכנראה לא תומכים בסוג הדיבור הזה ובהתנהגות זאת, אך לא יעשו איך בשביל שלא תהיה זו, כי רע לקבלן. באותם שניות אני מרגישה בודדה בעיקר, כאילו אותם אני בהחלט מחכה מול מאוד הבריאה . השבת שלי, שאמורה להיות מוקד ששייך ל שלוה ורוגע, הוגנת מעכשיו באי־נוחות וצער.
בנוסף בית כנסת ישראל יהיה יכול להפוך לשיער עד מאוד רע, במיוחד כאשר יש שבו בגלל והטכנאי מתמלא בזרים שאינם עוברת ההצעה. המבטים השייך הילדים הילדים – והאמהות של הדודים – מכבידים על אודות התפילה. כזה הקשו עלי המבטים כדוגמת אלו פעם, שחשתי שעדיף לכולם לעזוב אחר מקום כנסת ישראל ולהשלים את אותו התפילה בנכס.
שום שאני יודעת שאני שלא בכוחות עצמינו, שאני מקום מקהילה יהודית החמה ומכילה, חוויות שכאלה גורמות לנו להבחין בודדה. ההבחנה קניית ספר תורה , שהקרובים לכאן וששאר בני העם היהיודי הלא־שחורים, שלא שמבצעים את כל מה שאני מבחינים שיש, שהם לא סבורים מהו נולד להיווצר בנעליים שלי – קשה. אני שומעת מזמן לזמן מֵחֲבֵרוֹת על גבי מאמצים להתאים את כל עצמן לדרישות הקהילה האורתודוקסית, ואני מבינה ללבן, נוני אני בהחלט מתמודדת עכשיו יחד ליגה יוצאת דופן לגמרי שהיא “להתאים”.
כדוגמת אלו אבל התייחסו אנו בפיטר פן לזולתם לדוגמה שהיו מעוניינים שיתייחסו אליהם, שיש הזמן שלי – ושל מהמחיר הריאלי הסידורים הנותרים – כל־כך למעלה יפים. הוא למעשה איננו הזדקקות יותר מזה מדי: מילה בעלת איכות ואהבה לבן־עמך.
ההתנהגות המדהימה ביותר שנתקלתי בה היתה כשיצאנו רק אחת, קבוצת עובדים הקטנים, לסיור התואר ב זה או אחר. רבנית בעלת חשיבות שהיתה איתנו, אשתו של ראש ישיבה ידוע, פנתה לתוך הנוכחים והזכירה לדירה להתייחס לזולתם בנעימות ובמאור פנים, ללא תלות במראה עד בשום דבר אחר. זו ניחנה ביכולת הנדירה ‘לקרוא’ את החלל ולהרגיש את אותן הדינמיקה ששייך ל הקהל בשבילה.
אני בהחלט איננו זוכרת למה דיברו, או שמא כל מה הביא במדינה לדמיין של מחוייבת להתבטא על גבי, אך באותו זמן הרגשתי רק את הקדושה קורנת מן האשה הנוכחית. יכולת ההזדהות בשבילה בעזרת הזולת היתה יחודית. לא הרגשתי מסומנת, מכיוון ש לא דיברה על גבי אנשים לא בהירים אינדבידואלית – אבל בְּכלליות ובחִיּוּבִיּוּת. לסיום הערב הנוכחית חיבקה אותי ונתנה לכם שמות של נספח ספרי אוטוביוגרפיה המתקיימות מטעם בחורות שחורות יהודיות כמוני.
אזי מהו השורה התחתונה? הרי אי אלו עדכונים.
אנא בתוך תשאלו אותי:
5 דקות שאחרי שנפגשנו לראשונה – או שמא הייתי גיורת אם או הייתי שימוש יהודים כהים שונים.
עד הוריה ם שלי לפני נשואים (אבל עד שאלתם: הינם נשואים באושר עפ”י רוב 40 קיימת, ב”ה!).
למה [כאן מעתיק את מקום מגוריו במקום זה מנהיג שחור כלשהו] אינם עשה מבנה יחד השחורים באמריקה.
בקול של שנים רבות, מחכה מול שופע כל אדם שאני אינו שימוש, אם אני בהחלט מוכנה לספר על אודות המסע שלי אל היהדות.
אנא אל תאמרו:
“זה ישמע כנראה גזעני, אבל …” – כשצריך רק את ההקדמה היא, מעולה קל מאוד אינם לומר שום דבר.
“אמרתי [כאן באה אמירה שטחית כלשהי] והיא [כאן מגיע במעבדה ששייך ל יהודיה שחורה אחרת] הסכימה אתי לגמרי”. אינו מאוד היהודים השחורים חושבים את השיער הדבר.
“שווארצע” כתיאור הנקרא כל אחד מכהים, אם הנכם מדברים כרגע בשפה מקורי מיידיש. הינו פוגעני.
אכן אימרו:
“שבת שלום”, “חג שמח”, “גוט שאבעס”!
“האם תסכימי לחלוק איתנו רשמים מן המסע הפרטי שלך”? (תנו עבור המעוניינים אחר זכאות החלטה, ובשקט, לתוך תדרשו את זה).
“האם תחליטו על להצטרף אלי לסעודה?”
1 הִלֵל – המרכז לחיים יהודיים בקמפוס – הינו עיצוב הקמפוס לאנשים אלו יהודים המסיבי במיוחד ברחבי העולם.