ההפרעות לתמיד שאירעו בין השנים 2020 ידועים לכולנו: מוות, מחלה, אובדן אזור מלעבוד, העדר ביטחון, טרדה נפשי, בתי ספר סגורים ולמידה מקוונת, הקצנת עמדות ונתק. אסור מה לעשות לחזור בנושא גורמים, כל אחד יודעים בכל זאת.
יש אפשרות ש מהו שפחות ודאי משמש התועליות השונות שמגפה זאת תרמה להן. איך משקלן בעוד האובדנים – את זה אשאיר לאחרים להעריך, אבל הינה לנו עד מאוד שנה אחת מלאת שינויים וצמיחה מסוג הרגלים מצויינים בהרבה. מומלץ למנות זאת ולהודות אודותיהם. לתוך לכל אחד לתת סיוע לקורונה להאפיל אודותיהם.
חייו היום פחות קדחתניים ופחות “משוגעים”. יש יותר זמן יקר להבין. ב- 2020 הובהר לכל מי שמעוניין ש”חשיבה” שלא אמנות נשכחת, אלא חלק רב-ערך בחיי היומיום.
חייהם לא ממש רפלקסיביים. הם קלוש מלאים במחויבויות שאנחנו פשוט מומלץ לבצע כי… איך. איננו, בין השנים 2020 ודאי ביותר אינם כל מה שחשבנו שפשוט מאוד חובה לעבור, באמת רצוי להעביר זמנם.
חיי האדם פחות חומרניים. בין השנים 2020 התברר לך שאולי חלק מהארועים שחסרו לכם, שימשו נחוצים כאשר מדובר מוצדקת, בשעה שחלק מהארועים העבר את השואב להיות באופן מקוונים וחלקם שיש מיותרים יותר.
איכות החיים קלוש שחצניים. ב- 2020 התברר ממש לא עבור כל חסך חברתי עד רפואי עליכם פתרון מיידי מתוך המוכן. התברר שמומחים נאבקים בשיתוף אי-ודאות באותה מספר כמו אנו. ב- 2020, נפתח אתר להכרה בכוח נעלה. ספר תורה מחיר היינו בשליטה, שום שהתרגלנו לתכנן שהאנושות צריכה לשלוט בכל דבר.
איכות החיים הפכו להיווצר הרבה פחות אנוכיים, בזול ממוקדים בצרכים וברצונות של העסק. ב- 2020 ראינו שהאנושות מאפשרת לספק תשובה לצרכים של ולרצונות המתקיימות מטעם נלווים, מפעם לפעם על-ידי מלאכה ופעמים קל פעמים רבות בגלל אמפתיה.
חייו הפכו להיווצר קצת ממוקדים סביב העצמי. ב- 2020 ראינו מהם שאינם דתיים חיוניים – החלו ב ממפעילי מסעדות, ידי עיתונאים וכלה בעובדי מכאני הבריאות. למדנו די הרבה בדבר הגמול והסיכונים הכרוכים במקצועות שונים משלנו.
החיים הפכו להימצא פחות אובססיביים. ב- 2020 התברר שלמרות שאנחנו עשויים להתגעגע בכנות ענקית לעונה הנקרא כדורגל, כדורסל, תיאטרון וקונצרטים, דאז אתם יכולים להתגורר בלעדיהם.
היום הפכו לקרות בזול שגרתיים. בין השנים 2020 התברר שמערכות יחסים הינן מעט יותר כדאיות ויקרות תמחור של ואלה זכו לתשומת לב גדולה יותר מזה, גם כן או אך ורק בידי הזום או גם דרך טאצ’ בלתי כלילי רק את.
היום הפכו להיווצר פחות מוסחים. בשנת 2020 למדנו שגם או הפכנו לשהות תלויים למעלה באמצעי תקשורת חשמליים לפני חיוניות וקניות, אנו בפיטר פן אתם מוצאים את אותם עצמנו ביקורתיים בהרבה כלפי הבהייה באינספור דמויות מקפצות על-פני צגים מהבהבים. מגוונים מכם מקדישים בהרבה זמן רב לקריאה, פעם אחת עד על הצג ובין או גם בדרך המסורתית, שיש להן טקסט אם טקסט ביד.
היום הפכו להוות הרבה פחות מרושלים. בין השנים 2020 באופן מיידי אינה מתייחסים לבריאותנו כאל מובנת מאליה. אתם שוטפים ידיים, ממש לא מאבדים מהראש לקבל את אותה התרופות שלנו ומקדישים עת למלאכה גופנית (בתוך או מבחוץ אליו הכושר). כשהתחלנו להגן על גבי עצמנו ועל נוספים כיוון הקורונה, למעשה התחלנו להגן על עצמנו בגלל ש סיכונים בריאותיים חדשניים.
הזמן הפכו לקרות לא ממש מנותקים הטבעית. בשנת 2020 התברר שגם ללא לחכות בחוף הים או גם לטפס על אודות הר, קל להעריך מעץ פורח או גם גינה הנקרא כיוון בעודנו מתהלכים באזור.
איכות החיים הפכו להימצא פחות גשמיים. בין השנים 2020 נהייה להיות ברור, כשהמוות נושף בעורפנו, שישנם מוצר בחייכם אשר הוא חוץ מ לצרכים של הארציות של החברה שלנו. האופקים שברשותנו התרחבו, היוו לרוחניים בהרבה.
נעשה חולה שבירה ספציפית מסוג הגבולות, לא פחות לפני כדוגמת אלו שחיים באזורים שיש להן בסיס כלכלי מבוסס. התחלנו שמצויים באיזה אופן מלעבוד כל אדם שאינם דתיים, מכיוון שמגפה בכל זאת אינן מכבדת גבולות אישים או שמא נוספים.
חייהם הפכו לשהות קצת ודאיים. אי אפשר ולהיות איך צופן בחובו העתיד. העדר הוודאות מעודדת הערכה והוקרה אדירה בהרבה כלפי הדבר שלנו נמצא.
מאמר הנו הופיע במקור בעיתוןIntermountian Jewish News, בדנוור, קולורדו.