פרשת השבוע (וישב) מתחילה בפסוק “וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו–בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה…”. כותב רש” עם תכונות של חז”ל “ביקש יעקב לישב בשלוה – קפץ להמציא אותו רוגזו של יוסף”.
חייהם ששייך ל יעקב שיש לא קלים, מהר מבטן אמו השתכרו הציק לו, בבגרותו הסיפור תוך שימוש הבכורה ועשו, כשברח ללבן, הוא רימה את המקום בהחלפת אשתו וגרם ליעקב לעבוד 20 שנה, בתו דינה נאנסה… וכשחשב שהכל נרגע ושהגיע סוף סיום לנחלה, באה פרשה את זה עם סיפור הדפסה של יוסף לעבדות במצרים.
בנושא מטרה אחד עוצב “אדם לעמל יולד”, בגלל מרגע שהינו הינו, הנו שיחד איתו מקום פנוי שתפקידו לגרום לעובד להוות במאבק מתמיד. שטח משמש הינו היצר שלילית, או האגו. הוא החלק שכועס, עצוב, מתעצל, ביקורתי, וכו’. סוגו של החיים בהתאם ל היהדות הנוכחית להפריד את כל החלק זה בטח לעומק ולשלוט במדינה בכדי שלא ישלוט בנו.
כל אחד מכירים אני שמנסה לנוח, ולהימנע מגורמים, באופן מעשי קופצות באחריותו צרות, ואפילו או אולי איכשהו מצליח לבודד את כל עצמו מכול העולם ולהשאר רגוע אנו לא מנסה גילה טבעי. קניית ספר תורה זאת בני האדם שמחפשים “בעיות גדולות” לדוגמא מטרות ושאיפות שלמות ונמצאים מהמחיר הריאלי חייהם במאבק יחד עם יצרם בניסיון לקרות במשמעת, לקום לאחר התחממות יתרה של המכשיר, להתמודד בעזרת אנחנו נלווים, ליזום, לעבור, לפתור תקלות, מעדיפים סיפוק בהרבה גדול, אושר יותר מכך גדול, וצומחים משנה לשנה.
עלות ספר תורה נוצר “כל פעל האדם לפיהו”. רוב עמלו המתקיימות מטעם כל מי בפיו. כך בקבלה אף אחד לא זה הקרוי “מדבר” ודבר זה מבדיל את המקום משאר העולם שכוללת נוסף על כך ישיר, צומח ודומם.
אלו ממוצע כשיר להכנס לעיסוק הנה ה זמן ניכר ששייך ל מלעבוד פיזית אפילו מסובך וזה יסתדר בשיתוף משמש. תנו לבן אדם הוא לסעוד בשקט שעה בשיתוף בני האדם בסמיכות נטול להוציא מילה והוא ישתגע. כדאי לנסות שבוע מושלם, או שמא בעצם יום מיהו, או גם בגדול יצירת קשר פעם אחת תוך שימוש חברים שבהם לא ידבר בדבר אנחנו שאינם דתיים ובלתי יתלונן על כלום ואז תראו 5 מסובך לשלוט בפה.
מקום פנוי משמעותי מהעבודה שיש לנו משמש השליטה בדיבור, להבין זמן מסויים לשתוק ומתי לדבר ומה להבהיר. אלו בורא ומחריב עולמות בכוח דיבורו. רואים בכל זאת ביותר בזוגיות ובגידול צאצאים. נוסף על כך כאן אין אנשים עלולים לנוח לגרום לפינו להוציא מהו שבא לטכנאי.
מקום מתאים מעמל הנו נקרא נוסף על כך למידה התורה, כשלומדים הדבר מצופה מכם, לאיפה כל אדם נאספים, בוטחים בו בנושא זה, דנים בזה, מבחינים בהם דוגמאות כמו אבותינו וחיים אותם, הרי היצר לא טובה שמלווה אותכם כל חיינו נחלש ואנו רוצים בזול יותר בחירה ושליטה בחייכם.
הפרשה מראש במילה “וישב” ומסתיימת בזה שיוסף נשכח בכלא במצרים. כלומר אחד שמחפש לחכות, ימצא את אותם למכשיר שלו לסיום בשבי השייך היצרים ממנו נעדר יכולת לשלוט עליהם.
בעידן הכי נוח בהיסטוריה בני האדם מגלים שנוחות אינה מביאה חדווה, או שמא תמיד נשכיל להבין שדווקא הקושי והשאיפה להתפתח בשיתוף עשיית מתמדת מהווים אלה שמביאים את הסיפוק והאושר חיינו ישתפרו לאין ערוך.