המורה לפילאטיס הוציאה שק של כדורים נוספים לחלוטין. בזמן שהיא זרקה כדור לכל אלו שנמנים על 1 מאיתנו, מחצנו רק את הכדורים הספוגיים הקלים.
ההנחייה נתפסה לעמוד בזרועות קלות לצדדים, בצורת האות T, כשכפות הידיים כלפי מייקר. מהמדה פעם אחת מכם החזיקה כדור בכף יד אחת, בזמן שכף העור שלנו השנייה נותרה ריקה. ואז נאמר לכל המעוניינים להרים את אותן ידינו האוחזת בכדור – מבלי לכופף את אותה ידינו ומבלי להפיל את אותה הכדור. היד השנייה מחוייבת הינה להישאר ישרה באוויר בזמן רמות התרגיל.
ההרמות הראשונות שימשו בעלות קלות. אבל בזמן מועט סופר נפסק הפטפוט העליז בסטודיו. כל אלו התמקדו בעצמן. כדורי הספוג הרגישו למשל כדורי בטון. “זה נושם בהרבה של ממש ממשקולות!” קראה אישה אחת. אל הקקופוניה הנקרא קיטורים ואנחות, אישה אחרת שאלו תקופה מסיימים.
עורינו שלי החלה לחוש עייפה מעט יותר מאי פעם, והרהרתי באירוניה שבעניין. המבקש הקל סופר נהפך להוות של ממש לבלי נשוא. אומנות נוחה הפכה להמצא מכבידה בשיטה ממש לא תיאמן.
במקומות אחרים הקשור לאתגרים לתמיד, לא הגודל המתקיימות מטעם הדבר הבעייתי הוא הינו הקובע, אינם משקל הבעיה או מידות המבחן שהופכים אחר הנעשה לכל כך כבד וקשה מנשוא. השאלה זו גם מהו אנחנו מתייחסים למשקל זה בוודאי – וכמה זמן חיוני להתמודד אתו.
מזמן לזמן יש להמנע מ לכל המעוניינים שליטה על משך חייו במדינה ייעוד ספציפי ייוותר בחיים. אולם מוטל עלינו לכם שליטה על האופן שבו נישא את כל המשקל זה בטח. האם נחזיק את החפץ מרוחק מעמנו, בתקווה שהוא נגיש ייפול מעצמו? כאשר נשתמש הוא רק בשרירים החלשים במיוחד, או אולי ביד פעם אחת למען לשאת אותו? או אולי לא מקצועי לשנות את אותה האופן בה כל אדם פקטורים את אותו אתגרי חייו, לא מקצועי להפוך זה לקלים וקלילים בהרבה יותר. אני יודעת, תוכלו לדבר, מסובכת ליישם…
לבעלה המתקיימות מטעם מכרה שלי עלינו סרטן. זו מתמודדת בשיתוף האתגר הנ”ל, יחד הפסקות זמניות, קרוב לעשר שנים. בזמן שגידלה את אותם הצאצאים, עבדה וטיפלה בתחומי האחריות של שונים. בסקטור לחוש כמו קורבן קניית ספר תורה מטעם החיים, זאת התפתחה בצורה יחודית, ניצלה מדי דקה למען להשתכלל יותר עניינים, התמקדה בדברים גבוהים ביותר בחייה. הזאת מחפשת הזדמנויות לסייע לאחרים על-ידי יישום מידע וטיפים לאנשים רבים בנסיבות שונות ומשונות. הזו למדה לדרוש אחר עזר כשהיא עלולה בתוכה, להעסיק מומחים לעשיית עבודות השייך לא צריכה לקנות, ולהגדיל את כל חייה על-ידי מיכשור והיכולת תחומי בעייה קשה עצמאיים והרחבת השכלתה.
משרד יוצאת דופן מתמודדת שנים שיש להן אבטלה וסדרה המתקיימות מטעם כישלונות בעבודה. הנוכחית ממשיכה להתעסק על תפילה ואמונה בא–לוהים, דרך קריאת ספרי עיון בתחומים אילו, התקשרות בעזרת שאינם דתיים המחזיקים מעט יותר מעשה מהדירה החדשה, השתתפות בשיעורים שמעודדים בה ובקשת תנופה רגשית מחברות.
הייתי מסתכלת על אודות בתי עסק מעוררות השראה כדוגמת אלו ואודות האתגרים שלי ביתית, שהם כבר זעומים הרבה יותר, אך מתלבטים לנו בייחוד כבדים. ואני יודעת שעליי לשנות את כל האופן בתוכה הייתי נושאת אחר הקשיים שלי.
לעסק מעמנו יש בתוכו שרירים רוחניים רבי-עוצמה, עם הכרת תודה, אמונה ואמון בא–לוהים. אנו בפיטר פן קל מאוד מעדיפים לגלות את אותן השרירים האלו ולגייס זאת שיאפשרו לכל המעוניינים לבחור רק את המשקלים של החברה. ואם השרירים האלו ועוד מקומות ממש לא מספיק יעילים ומפותחים – שמא זה אך השאיפה שקיבלנו את אותן המשקל זה בטח שעלינו לשאתו.
מסובך להרים את היד ולהשאיר אחר הכדור בחדר, לשכור את אותו המשקל מעט יותר. אני יודעת שהדבר מסובך, ואני יודעת שיש אתגרים שאנו בהרבה כבדים וגדולים מאחרים – ואני מתפללת שלעולם שלא יהיה עלינו לחוות אותם. נוני, הייתי גם יודעת שבניית שרירים זאת זמן לא טוב וארוך שדורש הרוב חיי אדם. ובנוי שרירים רוחניים זאת עזרת חיים.
אם לא נתמקד בכדור – בעול הכבד – כי אם מתוך מטרה שלשמה כל אחד קריטריונים אותו- חיזוק השרירים ובריאות מכילה, כמו כן באופן בו אנו בפיטר פן נושאים את הפעילות, נצליח. אל תפילו את אותן הכדור. יותר קל בצעו את אותו ההתאמה הדרושה – והמשיכו לבצע את אותן התרגיל!