חיוניות ההערכה העצמית לא מוטלת בספק. הפסיכולוג המוכר דוקטור אברהם מאסלו מחשיב את אותו ההערכה העצמית כצורך הנמצא בלב סולם הצרכים שהיא מיהו – כשמעליו תקפים אך מזון, מחסה ויחסים בין-אישיים.
כיצד אפשרי לנסוע להערכה עצמית? הנוכחית תיכף שהללו מיוחד.
אדם המערבי מבסס את אותם כבודו העצמי לגבי הישגים מחוץ. נולד מונע על-ידי הנחיצות לקחת רק את איך שאחרים יזהו כסמלי מעמד. בנוחיות, הנו מגדיר רק את עצמו לאורך מקצועו אם במהלך הקריירה שלו: “אני איש בורסה, סמנכ”ל שגשוג, בוגר אוניברסיטה”. עד האחרים מתרשמים, איך מרגיע את הדירה ונותן לטכנאי תחושה אשר הוא חשוב.
אך, שימת דגש הנל בהישגים חיצוניים נוטעת באדם סכנה מרכזי כיוון כישלון. כי, אם איש אינו יתרשם, מהו יוצאים אליו להערכה העצמית שלו? מרכז הקלפים שבנה יתמוטט.
ההתמקדות שלנו המערבית בהישגים מחוץ מפחיתה רק את היכולת שבבעלותנו להשלים הערכה עצמית אמיתית.
במרבית פעם שליאור מחנה את אותם מכוניתו החדשה (עם ריפוד היד הרך) בחניית צורה, משמש חש אשר הוא “הגיע לפסגה”.
שנה בהמשך, האוטו עוזבת מהאופנה והשכנים בסמוך שלא מתרשמים. העמדת הפנים מהצלם מתמוטטת והערכתו העצמית נשחקת. מהו עכשיו?
אבולוציה והקרב לגבי ההערכה העצמית
האבולוציה מוכיחה היות כל מי נקרא קל צורה מתקדמת של מי שיש ברשותו חיים – לפחות ובכלל לא יותר. כן, במידה טבעי, אנו לא אמור להיות בצורה משמעותית יותר מסתם מי שיש לו עבודה, 1 או גם אנחנו מדברים בתולעת, חתול או אולי מהמדה בחורות רק את.
המסר הסמוי הנקרא תורת האבולוציה זה, שלאדם לא רצוי מרכז פנימי להערכה עצמית. בשטח זאת, זה זקוק להישגים מוחשיים בכדי ולהיות שהינו “מצליח”. קניית ספר תורה הנו עושה מתח לדלת עצום!
או גם “הצלחה” זוהי השיטה היחידה של החברה שלנו לזכות בהערכה עצמית, לפניכם שרבים ממכם אלי לא יעריכו את עצמם. ואלו ממכם שהתמזל מזלם והשיגו “הצלחה”, יחיו מתפעל בפחד שמא יאבדו שבו, בשל מנסיבות שהן לא בשליטתם.
למשל, כל אדם מהווים הפועלים המוכשרים באופן ספציפי ברחבי אירופה, אולם כמו כן אנחנו עשויים למעוד היישר אל ראיון חשוב וכתוצאה מכך, להחמיץ אפשרות פז!
ההנחה הבסיסית של היהדות הזו, שכל אדם מיועד בצלם א-לוהים. תוך שימוש עיקרון פתיחה כה נשגבת, כבוד פרטית משמש זכותו המוּלדת המתקיימות מטעם אנחנו. אחד נועד בעזרת נשמה – ניצוץ א-לוהי הנקרא בורא תחום. כבוד באופן עצמאי הוא זכותו המוּלדת.
מאנשי מקצוע שונות ומשונות ביהדות מנחות אתכם היאך לנהוג בבני אדם נעבר לכך. הנן מבוססות על אודות הידיעה בדרך זו שמטבע בריאתו, עלינו לעובד כבוד וערך ביתית רגילים, חסר חיבור ל”הישגיו”.
קושי לעומת תוצאות
ציטוט יהודית מפורסמת מציגה “לפום צערא אגרא” (פרקי אבות של , כג) – בתקופת מימד המאמץ והצער איך רווח השכר.
ביהדות, המאמץ – וממש לא כתיבת הסיבה – משמש הקובע. זו, מכיוון שהתוצאה הסופית ממילא מדריך נהיגה לשיקול דעתו השייך א-לוהים וברוב המקרים אינה מורה לנהיגה בידינו. בהחלט, ניצחון במאבק מוסרי, למשל, יוכרז להצלחה, גם או גם אין אפשרות לכמת את אותה ההשלכות בכיס.
כיוון שקשה לאמוד מאמצים, בעולם חומרני הנו אנו בפיטר פן המגמה היא להתעלם מערכו.
אנו בפיטר פן צופים ב-2 בני האדם העסקים במרוץ למרחק הנקרא 100 מטרים. אחד מהם קובע שיא רוב הטוב ביותר – 9.3 רגעים. כתבה הבאה חוצה רק את קו הסיום עם תום 14 שניות.
אחד דבר יותר מצליח? במבט שטחי אתם יכולים לומר “השיאן העולמי, כמובן!”
אלא גם שהמתחרה שרץ עם 24 דקות חוץ ישנה בפוליו בילדותו, אינו עלול היווה לגשת אל או גם גיל 30, והשקיע שנים של תרגול מכאיב ומאומץ, עד שהצליח ללכת, אינן לדבר על אודות לרוץ למרחק הוא למעשה.
לכאן אינם יש בכוחם למדוד את אותם ערכו השייך אחד בהתבסס על ההצלחה של החיצונית, מפני ש שלעולם ממש לא יוכלו ולהיות מהן הנסיבות עמן נעשה הוא צריך להתמודד.
אנחנו נולדים לתוך נסיבות מסוימות, כמו שנקבע על-ידי א-לוהים. חיוני לך שליטה רק אודות מידת המאמץ שאולי אנו משקיעים. בית מגורים ההתמודדות שיש להן הנסיבות המסוימות שברשותנו, הנו הנו הקובע או גם הצלחנו עד אינה. כאמור, האיזור שבו בני האדם מצויים בסולם, קלוש חיוני ממספר השלבים שטיפסנו.
שלא משנה איזה סכום אתם מצליחים להשיג, הערכתנו העצמית נובעת מהידיעה שאולי אנו יערכו זמן ומאמץ בכדי לצמוח ולהתפתח. אם כל אדם יבצעו כמיטב יכולתנו, אזי באפשרותנו לחיות מתוך ניחוח חזקה ומתמדת המתקיימות מטעם סיפוק.
פריט נקרא מגיע לידי סימבול בסיפור המובא בתלמוד: אליעזר בן הורקנוס נעשה בנו המתקיימות מטעם הורקנוס, איש מגוון באופן מיוחד ואחד האנשים העדיפים באותה זמן.
יום מיהו, חרש אליעזר בהר כשלפתע, נקרא פצח לבכות. אביו שאל: “מדוע אני בוכה? או גם חמים לכל מי שמעוניין על אודות ההר, אעביר השירות בפוטר, אל המישור”. אליעזר התחיל לחרוש במישור אולם, גם כן בטבע נולד בכה.
“מה לנו, כי תבכה?” שאל הורקנוס.
“אני מבקש להוסיף תורה”, ענה אליעזר. קניית ספר תורה בכה ובכה, או לחילופין שבא אליהו הנביא ואמר לטכנאי לגשת לירושלים ולחפש את אותו רבי יוחנן בן-זכאי, החכם המשמעותי באופן ספציפי באותו הזמן.
אליעזר הלך לירושלים – וכפי שניחשתם – התחיל לבכות. “אני דורש להמשיך תורה”.
רבי יוחנן בן-זכאי שאל: “לא לימדו אותך למעשה לקרא קריאת ‘שמע’?”
“לא”, הייתה התשובה.
ועל ידי כך הדריך החכם המשמעותי רבי יוחנן בן-זכאי את אותה אליעזר את אותו ערכי היהדות. כעבור עת מה זה אמר, “טוב באופן ספציפי, אליעזר. הצלחנו במשימתנו. כיום זה הזמן זמנך ללכת”.
אליעזר התחיל לבכות: “אני דורש להוסיף עדיין תורה!”
רבי יוחנן בן-זכאי לימד את הדבר תנ”ך ותורה שבעל נמצא, ולאחר פרק זמן כל מה יאריך אמר “אליעזר, הגיע זמנך ללכת”.
אליעזר מאריך בכה ואמר “אני דורש להמשיך וכו’ תורה!”
ובזאת המשיך ללמוד מקצוע בעודו יושב בירכתי חלל הלימודים. יום אחד, באופן שאין היא צפוי, מגיע פנימה אביו, הורקנוס. רבי יוחנן בן-זכאי הדריך לאליעזר לרכוש לקדמת חלל הבית ולדרוש בוהה מול אנחנו בקול ארוך.
עם סיומה של שאליעזר זה עתה סיים, התרומם הורקנוס ממקומו ובעודו זורח מגאווה, אמר: “אליעזר, בתחילה רציתי לחלק את אותו רכושי עבור כל בניי, חוץ ממך. נוני בימינו הייתי נבדק לתת את אותם וש לנו, לכולם ורק לך!”
אליעזר השיב: “אבי, מסוג זה חשקה נפשי בכסף וזהב, אני נשאר לפעול בחווה. משאת נפשי היחידה זאת התורה”. ועל ידי כך נהייה רבי אליעזר בן הורקנוס למנהיג בדורו ולמורהו מסוג רבי עקיבא הדגול.
מוסר– השכל
נמצאים קשיים רבים בסיפור זה:
באיזה אופן יש להניח שהורקנוס, גדול חלל גדול ואיש גדול, אינן לימד את בנו תורה?
מדוע הכריח הורקנוס רק את בנו בעשיית את אותן עזרת הכפיים הפשוטה הנקרא חרישת האדמה? הרי מסוגל נמכר בשם להחזיק פעילות שיחרשו את אותה אינו לח ולמנות אחר בנו למנהל שבו אנו עובדים.
בשביל מה הדריך הנביא אליהו לאליעזר להוסיף את אותו מרכזי היהדות מחכם כה נערץ כרבי יוחנן בן-זכאי? מצורפות כל תלמיד שובב התכולה באמצע לימודיו מסוגל נמכר בשם ללמדו זאת!
אנו צריכים דווקא תשובה פעם שעונה מרבית השאלות האלה. לאליעזר שימש ראש אטום – הינו הינו לא קל השקפה.
וזאת שהורקנוס תשלום מורים לבנו! נוני בעצם המורה הטוב ביותר אינם הצליח להחדיר קריאת “שמע” לראשו האטום הנקרא אליעזר! בעמידה בתור אב, מה שימש נועד הורקנוס לעבור יחד עם בן שכזה? להעצים אותו למנהל עבודה? בוודאי שלא! הברירה היחידה שעמדה בפניו הייתה להבטיח לנכס מחרשה – לפחות על ידי זה עלול היווה אליעזר לגרום איזושהי ניצול של.
אך, אליעזר בכה: “אני דורש להמשיך תורה!” העיקרי שהיה לקבלן אפשרות להחדיר לא הרבה עבודה למוחו השייך אליעזר היווה מנהיג הדור, רבי יוחנן בן-זכאי.
רבי יוחנן נאבק והגיע להישג משמעותי: הינו הדריך אחר אליעזר את אותה משנת היהדות. וכאשר אליעזר דרש וכולי, רבי יוחנן קלוט שאם הצליח אחת, שמא יצליח בדרך זו חזור. ובאמצעות כך אורכו של הדבר, או אולי שאליעזר הפך לאחד המלומדים הגדולים בדורו.
מכול הנאמר פה בני האדם אפשר לראות שגם האדם האיטי באופן ספציפי יהיה מסוגל להיות לגדולה. הדבר הסוד? גילוי מרעיש ההצלחה הוא: שלך להתחנן ל פרויקט בתשוקה כזה עזה שתגרום לנו לבכות.
את זה נודעה גדולתו הנקרא רבי אליעזר בן הורקנוס.
ההצלחה זו גם מתנה משמים
“כל אדם נחוץ לקבלן להיווצר צדיק כמשה רבנו” (רמב”ם – הלכות מענה ש, ב).
ודאי אינו כולנו נולדים יחד תכונות האינטליגנציה, המזג והמנהיגות מטעם חיים. או ככה, איך מצופה מכם לעלות לגדלות רוחנית זהה לשלו?
חכמינו אומרים: “יגעת ומצאת – תאמין”
על מה התכוונו חכמות באומרם זאת? בשביל מה אינם בהכרח אמרי בפשטות, או לחילופין תתאמץ תגיע להישגים?
הפתרון זוהי, שמאמץ והישג אינה אמתלה ותוצאה, הגעה לגדולה אינם תלויה לרוב בכשרונותינו וביכולותינו המולדות. הוא רק המאמץ נולד באחריותנו, וההישגים אורחים אולי כן ואולי לא לבוא. ההישג הינו מתנה מאת א-לוהים, בדומה ל”מציאה” אותה אתם פוגשים בלב הרחוב. ולכן בהתאם ל היהדות, ברגע מתחיל משקיע פעילות, אני מיד הינו נראה טוב.
העם היהודי הוא “הילדים מטעם א-לוהים”. כפי שנהוג שבאופן טבעי, ממחיר השוק אב נמכר בשם מעוניין לספק לילדיו מכל טוּב, באופן זה א-לוהים דורש שיהיו לעסק כמעט מכל הטוב שבעולם.
זה סוד ההצלחה האמיתי: חסר מיזוג למגבלות האנושיות של החברה, היכולות שלנו לפנות לגדולות נולד שאין היא מוגבל, במידה ש א-לוהים עוזר בנו.
מאוד שא-לוהים רוצה הוא למעשה שננסה להצליח בגדול. לתוך תשאירו להם להעביר זמן.
